![[info]](http://l-stat.livejournal.com/img/userinfo.gif){kind=small}
You remember how the 2000 US presidential elections were decided by the state of Florida, and the recounting of its votes? Ever since, so it appears, the Florida vote has been considered even more the tip of the presidential race' scales.
Keeping this in mind, I'll remind you two other factors:
1. Barack Obama has a harder time getting the Jewish vote than earlier democratic nominees, but has swept the younger crowds like a storm.
2. The internet, it is, as the slang goes, the importent in this elections.
Ergo sum, and courtesy of Naav's, I give you the great schlepping (check it out, it has Sarah Silverman).
"Don't use facts, use threats... If they vote for Barack Obama, they get an extra visit this year, if not- let's just hope they stay healthy until next year"
לפני זמן מה, הייתי בדרכי לפגישה בירושלים. שעת ערביים, ליד בתים ערביים, בגבול שכונת אבו-תור. בניגוד להקשר של שמה, בשכונת אבו תוֹר (או "גבעת חנניה") גרים לא מעט יהודים, במיוחד מכיוון שהשכונה הייתה חצויה עד 67' בין ישראל לירדן (עם זאת, לא מדובר בדיוק במופת לדו-קיום: הצד היהודי-מערבי של השכונה הפך לאזור יוקרתי שבו רמת חיים גבוהה, ואילו הצד הערבי... פחות. אבל זה לא הנושא). בכל מקרה, האוויר היה נעים, הרוח מלטפת אחרי יום שמש קופחת, מנשבת בין עלים ומבני אבן ירושלמית, בין קריאות מואזין לצלילי רכבים ציוניים, מאחוריי העיר העתיקה, ונחה עליי אותה שלווה ירושלמית חמקמקה שכה מתגאים בה תושבי העיר מול התל אביביים. לאחר שיחות לא מעטות עם אנשי שמאל ירושלמיים, חשתי בשמץ תקווה לאפשרות של חיים משותפים בעיר הזו. וברוח זו ראיתי את לוח הנחושת המוזנח בכניסה לאחד הבתים.
האם תרצו לדעת, ילדים, מפני מי מגן המכון הירושלמי להגנת המערב על המערב? כיצד? רמז- ייתכן שהתשובה כאן. רוצים לדעת בלי להסתכל על הרמז? טוב, אספר לכם- להדגיש ולהפיץ את האמת הנצחית של התנ''ך, מקור עוצמתה של ישראל החיונית להישרדות הרוחנית של המערב. כן כן, ולא פחות.
שאלה למיטיבי לכת- מדוע הדו"ח הכספי האחרון של המכון היה ב-1995, האם בגלל שגיאה של מאגר המידע, רשם העמותות או המכון? ולמיטיבי לכת מומחים וחובבי קונספירציות למיניהם- מהיכן, לדעתכם, מגיע המימון של המכון הזה, וכמה ממנו, אם בכלל, מגיע מהממשל או גופים ציבוריים אחרים?
- Music:Simon & Garfunkel - Bookends
- Music:Simon & Garfunkel - For Emily, Whenever I May Find Her (Live)
So wake up boo, there's so many thing's for us to do.
Its early so take your time, don't let me rush you please,
I know I was up all night, I can do anything, anything, anything.
I sang this song to my sister on her 25th birthday, over the phone, four years ago, then thought "Oh my God, in four year's time I would be singing the same song to myself. Wow". So wow.
Things change, they always do. Things stay the same. The same. Ebb and flow. The song's happy essence still accompanies me along my path, as I play pieces of it in my head. In the face of troubles I remember that I don't mind, to pretend I do seems really dumb, that I should look forward to a situation in which I shouldn't be up at this time, but i cant sleep with you there by my side, but most importantly that-
Wake up it's a beautiful morning, The sun shining for your eyes.
Wake up its so beautiful, For what could be the very last time.
- Music:The Boo Radleys - Wake Up Boo!
במסגרת הלימודים, אני צריך לבצע ראיונות טלפוניים לאנשים באזור ירושלים. מכיוון שאעדיף אנשים שלא ינתקו לי אחרי שאגיד "שלום", אשמח אם מי מקוראיי לו מספר טלפון עם קידומת 02 או שסתם רשום בספר הטלפון הירושלמי (איני יודע אם מנויי HOT מופיעים), אשמח להודעה אל הדוא"ל udibe at bgu.ac.il
תודה גדולה!
היום נחנך בירושלים גשר המיתרים. שעת הטקס המשוערת- 20:00.
השעה ממנה דווח כי הכניסה לעיר חסומה- 14:00.
עלות משוערת לטקס החנוכה- 2 מיליון ש"ח.
עלות משוערת לבניית גשר המיתרים- 220 מיליון ש"ח.
הערכת העלות הנוכחית של השתתפות המדינה בפרויקט הרכבת הקלה- כ-500 מיליון ש"ח.
סכום הכסף שהמדינה השקיעה בפרויקט עד יולי 2007- 1.2 מיליארד ש"ח. הפרש- כ-130%.
ראשית עבודות ההקמה לרכבת הקלה- 2000.
שנת הנחת הפס הראשון- 2006.
מהות השימוש בגשר- מעבר לרכבת הקלה.
תאריך עכשווי משוער לתחילת הפעלת הקו הראשון- 2010.
תאריך חנוכת גשר המיתרים- 2008.
כל המידע מ-ynet על קישוריו, למעט על חסימת הכבישים- לרדיו איני יכול לקשר.
---
ומהיום אני באופן רשמי בעליו הגאה של תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובפוליטיקה וממשל (בהצטיינות). לה לה לה. :)
אמש דיווחו אתרי החדשות כי ד"ר אפרים סנה, ח"כ מטעם העבודה, עומד לפרוש ממפלגת העבודה. כילד-רשת טוב וצייתן, האוחז בתודעה פוליטית ולא מסמפט את גלגולה הנוכחי של מפלגת העבודה, אצתי-רצתי להיחשף למידע המקוון אודות סנה ופועלו. או-אז נחשפתי לעמוד הבית שלו, שמעוצב בהתאם לכל הכללים לבחירות ישירות לראשות הממשלה (אם אלו עוד היו מתקיימות); סלוגן מרשים ומאוד כללי וחיובי, המורכב ממילים. בודדות. עם נקודות. סמכותיות. ביניהן; כותרות כגון "אני מאמין" ושילוב של דגל ישראל מצד אחד וצבעי עץ ואדום סמכותיים מהצד השני, כולם משדרים מנהיגות חזקה ודגש על דמותו של המנהיג. עם זאת, במעבר על האפשרויות השונות, ראיתי כי האפשרות "הצטרפות" מפנה לטופס התפקדות למפלגת העבודה (זאת נכון לשעות הבוקר המאוד מוקדמות של יום זה). לפיכך הנחתי כי טעיתי ומדובר באתר שהוכן לח"כ במסגרת מפלגתו, ולאו דווקא ביוזמה חדשה לקראת החדשות המסעירות.
מה לעשות- טעיתי.
עם בוקר, הודיע ד"ר סנה על הקמת המפלגה "ישראל חזקה" (אולי עדיף, לצורך ההדגשה, לקרוא לה "ישראל. חזקה."). למפלגה, כיאה לזמננו, אתר אינטרנט1, אבל הוא אינו לבד- בד בבד עם הודעה מלודרמטית זו, התעדכן עמודו של חה"כ-בקרוב-לשעבר סנה, וכעת אפשרות ה"הצטרפות" מפנה אל "הדרך הארוכה שהוא צועד בה", דרכה של "ישראל חזקה"2.
מעניין לראות את ההתפתחות הזו לאור כמעט-מפלגה נוספת שעלתה לאחרונה, "צדק חברתי"3. מדובר בהפכים בכל תחום ועניין- "צדק חברתי" חסרת רקע פרלמנטארי (אפילו הח"כים הקשורים אליה הם ממפלגת הגמלאים, הצעירה, ו"צדק לגמלאים", העוללה), נשענת על משאבים מרשימים ובעלת אוריינטציה בטחונית ימנית, כך נדמה. מולה, "ישראל חזקה" מבוססת על פרלמנטר ותיק ומנוסה, עם משאבים חומריים אפסיים (בניגוד ל"צדק לגמלאים", יש לזכור, אפרים סנה לא רק שאינו נהנה ממימון מפלגות- הוא גם הודיע שיפרוש מהכנסת, ולפיכך לא תהיה לו הלשכה והפלטפורמה של התפקיד לקידום ענייניו), ושייכת במובהק לצד השמאלי של המפה הפוליטית. המשותף לשתיהן, אסכין ואומר, מתבטא בשני תחומים שונים-אבל-קשורים: שתיהן ינגסו מכוחה של "קדימה" ושתיהן יוצאות נגד חוסר אידיאולוגיה ונהנתנות שלטונית. דבר זה שכיח במפלגות צעירות- יציאה נגד הממסד הקיים והגדרתו כמושחת או מנוון. אולם, כאן מדובר במשהו עמוק יותר- מפלגת "קדימה", ובעיקר העומדים בראשה, זכו לא אחת לביקורת אודות חוסר המצע הפוליטי, חוסר הערכים המכוונים, והחשדות אודות ספינים פוליטיים שנועדו להרחיק את הזרקור מחקירות פליליות יותר או פחות. "העבודה", בתורה, זכתה גם היא לביקורת על הישארות בקואליציה והידבקות לכיסא על חשבון המטען האידיאולוגי והערכים המכוננים של התנועה. לכאורה, מדובר בכר פורה ל"ישראל חזקה" להתחיל ממנו, אבל רק לכאורה.
אם יצליח אפרים סנה, מהנקודה בה הוא נמצא כעת, להציב חלופה ראויה למפלגת העבודה, כזו שפועלת לפי רעיונות הבסיס של תנועת העבודה בהתאמה לזמננו, זה יהיה נהדר מחד ומפתיע מאידך; הסיכוי שמפלגה המבוססת על ח"כ אחד (ועוד בקרוב לשעבר) תשלהב את ההמונים ותנגוס מ-19 המנדטים של העבודה עד כדי מעבר של אחוז החסימה הוא נמוך מאוד. סנה פונה לנישה מאוד מסוימת- מצביעי עבודה המאמינים בדרכה עד כדי שיהיו מוכנים לעזוב את המותג ולהסתכן בבזבוז ההצבעה על מפלגה שלא תיכנס לכנסת, ובכך לתמוך בדבר היחיד שעוד מעיר את מפלגת העבודה ממרבצה- החלשתה מול מאמצי ביבי לראשות הממשלה. מפלגת העבודה כיום מוכנה לקבל דברים רבים, אבל לא את זה.
האם יצליח סנה לגייס תומכים מול כוחו של הרגל ההצבעה, מול התודעה הציבורית ומול החשש מנתניהו? לצורך כך צריכה "ישראל חזקה" לצאת מהתבנית הקבועה של תעמולה מפלגתית, אחרת תסיים כמו "חץ" בבחירות האחרונות- רבה על השיירים עם שתי מפלגות אחרות ובסופו של יום מותירה את השמאל קירח מכאן ומכאן. סנה צריך לנסות ולעורר גורמים אחרים, מ"העבודה" ומ"קדימה" לחבור לו; הוא צריך לחבור כבר עתה לגופים אזרחיים הפועלים במגזר השלישי, על מנת להשיג יחסי ציבור ותדמית א-פוליטית (אותה צריך באופן פרדוקסלי, על מנת להצליח כיום בפוליטיקה); והחשוב מכל- יהיה צורך לגייס אנשים טובים, בעלי יושר ואמונה בצדקת הדרך הארוכה הזו, כדי להציג באופן אפקטיבי ואף להוות תרתי משמע, אנטי-תזה לתפישה הרווחת של המבנה המפלגתי המנוון ופקידי השלטון העושים לביתם.
---
1- אין להתפלא אם הוא לא עולה- ייתכן ועדיין לא גמרו לעבוד עליו, או שלא תוכנן לעומס הכניסות של העיתונאים. אם כבר, יש להתפלא שהיא עדיין לא ב-Facebook.
2- הפורום, אויה, ייפתח רק בקרוב.
3- ציטוט מוויקיפדיה: "בראש המפלגה עומד ארקאדי גיאדמק, אם כי רשמית אינו חבר בה היות ולא התפקד למפלגה".
כבר שבועיים אני נאבק בצורך לכתוב עבודות במהלך חופשת הסמסטר. לא הצלחתי לשבת ולעבוד באמת; לחפש מקורות- כן, לחפש מאמרים באינטרנט- גם. אפילו לסדר את הכל באופן מרוכז. אבל לקרוא אותם? לנסח את שאלת המחקר? לכתוב עבודה? נו באמת. יש דברים אחרים לעשות- יש עבודה, יש חברים, יש אוכל, יש... אלף ואחד נעלמים המושכים לכיוונים שונים, צועקים ומנופפים בכל עוזם, למשוך את תשומת הלב. ולאחר מכן יש את האשמה; אחרי הכל, מה טוב יותר לעשות אחרי שלא עשית את שצריך לעשות, מלהרגיש רע על שלא עשית זאת? גם זה לוקח זמן.
רק עכשיו הבנתי מה הבעיה. האוניברסיטה העברית מחייבת אותי ללמוד במהלך היום; הקמפוס נסגר בזמן כלשהו לאחר 23:00, ולמעשה להיות בו לאחר 20:00 נחשב סוג של איסור מובלע. במעונות, בהם אני גר, אין לי כלל מחשב; הכלי המכיל בחובו את כל המכשירים האחרים, תחליף המחברת הנאמן שלי בשלושת השנים האחרונות, גסס ומת (באופן מהיר להפליא, יחסית לגילו המפליג). המחשב החדש שלי משווק כרגע רק בהונג קונג, ולכן איני יכול לכתוב במעונות- סיגלתי לעצמי את ההרגל המגונה שלא לסכם מאמרים לסיכום ביניים, אלא היישר לגוף העבודה המוקלד. המצאת התירוצים לחוסר לימודים קלה בהרבה; למה לקרוא מאמר אם איני יכול לסכם אותו? למה לקרוא ספר אם איני יכול ליצור הערות שוליים? למה לחשוב על הכתיבה כשאיני יכול לבצע אותה מחוץ לכותלי המשרד (ויעידו מי שעבדו איתי, שבעבודה אני עסוק מידי בלעבוד מכדי לאפשר את ריבוי המטלות הרגיל שלי)? למה ללמוד אם יכולותיי כה מחושקות? למה ללמוד כשהמחשבה מדכאת אותי? למה ללמוד כשאפשר... לא?
את הכתיבה הטובה ביותר שלי בשנים האחרונות ביצעתי בשני מקומות- הספריה של ב"ג והבית של ההורים שלי, כאשר הצלחתי לשכנע את עצמי לשבת ולכתוב; באחד מהם זה היה במקומות יחסית מבודדים אבל עם אווירה נינוחה, בשני זה היה בשעות הליל. הספריה של האוניברסיטה העברית אינה נוחה לי כלל ועיקר- אני זר לה והיא- לי. אין בה כלל שמש, אין פינות עבודה נוחות, אין תחושה של לימוד עצמאי; המיקוד הוא על קבוצות או על "בואו נסתלק מכאן כבר". המעונות כשמם כן הם- מעון ארעי, בו ישנים, אוכלים, מתקלחים ומאכסנים את הנדרש לשאר החיים. לא מקום לכתיבה, אדרבא כשהם נטולי מכונת כתיבה. הבית של ההורים... מלא פיתויים, חפון בנוחות המיטה, המקרר והטלוויזיה. עליי לשכנע עצמי להתגבר שוב על הפיתויים הללו; בעבר הצלחתי, מה השתנה? ומה לא? ומה... עכשיו?
עכשיו כותבים.
גם אם קל להדחיק את הפלטפורמה המשמשת כאן, לפעמים גם היא עולה לכותרות.
מה שהעלה עבורי את השאלה- האם כל מחאה חברתית מול חברות ותאגידים היא מוצדקת? האם שווה להצטרף לכל המון נושא לפידים שעובר, גם במרחב המקוון? מהו האינטרנט? זהו אינו מרחב ציבורי כהגדרתו הקלאסית, אין לבעלי האתרים אף חובה ראשונית מול קהל הגולשים; רק האינטרס משפיע, רק הרייטינג. אתרים סוררים נענשים על ידי הדרת רגליים, של מבקרים ומפרסמים. האם יש לך אתר כי אתה רוצה לפרסם דבר מה או כי אתה רוצה שאנשים ייחשפו לו? שני רעיונות שונים לחלוטין.
העיקר כאן היה הקישור. אבסס משהו מלא יותר ואפרסם, כנראה רק ביום ש'. חג שמח!
- Mood:
melancholy
הייתי מספיק זמן נטול.
אם מישהו מכיר משחק או קמפיין, ארוך או קצר, מציאותי או בדיוני, קסום או גשמי, טוב מאוד או ממש טוב, בירושלים (במהלך השבוע) או בתל אביב (בסופי השבוע, כלומר מחמישי), בו יש מקום פנוי, לשחקן, דב"ש או סתם אלפקה שדואגת מכתמים מבצבצים וצוואר מתארך, אשמח או אתרונן לשמוע.
המלצות יימסרו לפי בקשה (ואולי גם אעדכן את העמוד בגילדה).
---
עדכון- העמוד בגילדה לא הצריך אף שינוי, ולו רק כי לא הוסיפו לו שיטות משחק מאז... מזמן. אני מסרב להאמין שלא יצאו משחקים חדשים בשש השנים האחרונות; הוכחה- אפילו יש כמה מהן בבעלותי!
(I've never used it or even saw it on real life. main necessities are, in a descending order: typing (Eng & Heb), reliance, mobility, web connection. Also, never used a Linux based OS; should that be a problem?)
(Also- the best deal I've found this far is a 2500 nis for a 4 GB version, one year warranty in an online store. Any other options, preferably better on the warranty part or with proved reliability, will be appreciated)
ביום גשום ומושלג זה עומדת ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ב-2006 לפרסם את הדו"ח הסופי שלה. מול פרסום זה כבר עלתה תרעומת זמן רב מראש מקרב גורמים שונים בזרוע המבצעת, כולל חברי ממשלה ואנשי מערכת הבטחון. גם בקרב ציבור האזרחים במדינה התפתח ויכוח מורכב על הדו"ח ועל הספקולציות בנוגע למסקנותיו. מה שמעטים יודעים ומעריכים הוא, שבניגוד לציבור ולזרוע המבצעת, הכנסת דווקא עושה היום כבוד נאה לווינוגרד ומפגינה בו בזמן חוש נדיר במחוזותינו לציניות.
בניגוד למרבית סדר היום בכנסת, שהתבטל עקב השלג, עדיין עומדת על סדר היום של מליאת הכנסת הצבעה טרומית על יישום מיידי של מסקנות דו"ח וינוגרד. אלא מה, לא מה שחשבתם- לא מדובר כלל ועיקר בפיטורי אהוד אולמרט או ברפורמות מקיפות בצבא; מדובר על דו"ח ועדת וינוגרד הקודם. להזכירכם, בשנת 1998 התקיימה שביתת הסטודנטים המיתולוגית, שבסיומה הבטיח ראש הממשלה נתניהו להקים ועדה לבחינת הנושא. ב-99' נבחר אהוד ברק לראשות הממשלה בעודו מבטיח הפחתת שכר הלימוד, ובשנת 2000 מינה שר החינוך דאז, יוסי שריד (כיום ייתכן ומתמודד לראשות עיריית תל אביב. והאין זה נראה לפני עידנים רבים?) ועדה לבחינת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד. כבוד הד"ר (למשפטים) כיהן בראשות ועדות ציבוריות רבות ושונות, ודאז הגיעה דווקא הוועדה למסקנות תוך פחות משנה. הוועדה החליטה על הורדה הדרגתית של שכר הלימוד האקדמאי, לתקופה של 5 שנים, מסכום של כ- 10,000 ש"ח בשנת תשס"א לכ- 5,000 ש"ח בשנת תשס"ו. החלטה זו בוצעה באופן חלקי בלבד, לאחר שהמשק הישראלי נכנס למיתון, ובמסגרת מצב החירום הכלכלי לא הומשך יישום ההחלטה מאז 2002. ויהי בוקר ויהי ערב.
רגע, אתם כאן על שכר הלימוד? הפגנה מול ועדת וינוגרד
ב-2006 כונסה ועדה חדשה לבחינה, בין היתר, של שכר הלימוד בישראל- ועדת שוחט. העומד בראשות ועדה זו, יש להזכיר, התנגד להפחתת שכר הלימוד עוד כשהיה בעצמו שר אוצר. המלצות ועדה זו כיוונו דווקא להעלאת שכר הלימוד- תוצאה שנצפתה על ידי הסטודנטים מראש. ועדה זו הובילה לשביתת הסטודנטים האפית של שנה שעברה, והיא משחקת תפקיד חשוב בכלל השיח על יחסי התחום החינוכי ומשרד האוצר בישראל. כעת עומדת על שולחן הכנסת הצעה להפחתה מיידית של שכר הלימוד. מה לנו ולזה?
קיראו את הצעת החוק (זהירות, צבעוני); קיראו את דברי ההסבר. זיכרו את לקחי מלחמת יום הכיפורים ויישומם. השלטון בישראל זוכה לביקורת רבה, ובנושא זה גם כן- התכחשות להחלטות עבר, התעלמות מלקחים המופקים. דו"ח וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה הסעיר את אמות הסיפין עד כה וכנראה ימשיך לשחק תפקיד משמעותי בתקשורת בקרוב. ייתכן והוא אף יגזור את דין הממשלה הנוכחית ומה לא. מאידך, בהחלט ייתכן שהמסקנות, כמו שאומר רמי הויברגר בחמישייה הקאמרית (ב-1:31, קישור שאף פעם לא יימאס לי להזכיר לאנשים), שאחרי חודש שיעשו קצת בלאגן בעיתונים, כולם ישכחו מכך. כי הקראת המסקנות- פומבית ופומפוזית; יישומן- הוא בתחומי הבירוקרטיה המנהלית, היכן שדברים מתעכבים משיקולי תקציב ומנהלה, וגם קצת, אולי קורטוב, של עסקנות מסריחה. אתם יודעים את זה- הפקת המסקנות בצה"ל כבר בוצעה, משרד ראש הממשלה הפנים, ואחרי הכל- כל מי שכיהן בתפקיד כבר לא פה, אז פתרנו את הבעיה, לא?
לא. דו"ח וינוגרד, עם כל הכבוד למסקנות האישיות, יכיל גם, יש לקוות, אמירה מערכתית. תהליכי קבלת ההחלטות אינם נכונים, משהו בארגון לא עובד בסדר, ושינויים ארגוניים קשים ליישום בבירוקרטיות גדולות עם תחלופה גדולה של מי שאמור להביא לשינוי בהן. המלצות כאלו בדרך כלל נעלמות אחרי כמה זמן. רואים זאת יפה מאוד בדו"ח על שכר הלימוד- אחרי הירידה מהכותרות, הנושא כבר אינו "בוער" לבירוקרטיה. הנושאים שעל הפרק ידחו את מה שכבר היה, ולמעשה- כל דבר שידרוש הוצאה תקציבית ואין לו הצדקה תקשורתית מיידית (או לפחות איום בתקשורת שלילית) אינו מתרחש. הצעת החוק הנידונה היום, על הפחתת שכר הלימוד- ספק בליבי אם תעבור ככתבה וכלשונה גם את הקריאה השלישית. עדיין- יפה לראות שלחברי הכנסת יש את הטעם הטוב להראות לווינוגרד כיצד מקבלות החלטותיו יחס מצד מערכת החוק בישראל גם עם חלוף הזמן (ובלחצן של קבוצות אינטרס ואירועים עכשוויים- ע"ע שביתת הסטודנטים). ניתן רק לקוות שגם ההמלצות של ועדה זו, אם לא ייושמו, יעלו לדיון שוב אחרי המשבר הבא.
---
ובקטנה- פרס שוקל לפתוח עמוד פייסבוק.
---
ועדכון- ההצעה לא עברה; 32 נגד מול 29 בעד.
אנו, קצינים ולוחמים במילואים, בכל הדרגות ומכל החיילות, מבקשים להביע בפניכם את הסתייגותנו מן הניסיון לכרוך בין צבא לפוליטיקה.
לטעמנו, יש להשאיר את צה"ל מחוץ ומעל לכל ויכוח פוליטי, לגיטימי ככל שיהיה.
השימוש בשירות הצבאי, הן בסדיר והן במילואים לצורך פילוג ואפליה במדינה דמוקרטית- הוא דבר מסוכן שיש להילחם בו.
כולנו עדים לעבודה הרבה הנעשית לשם חיזוק הצבא ושדרוג יכולותיו. תהליך זה ראוי לו שימשיך להתנהל באופן ממלכתי ומקצועי והרחק מצילה של דמגוגיה זולה ומנותקת מהמציאות.
את ההכרעות הדמוקרטיות בישראל מקבל הציבור כולו, וצה"ל אסור לו שיהיה מעורב ולו למראית עין בהחלטה מי חבר בקבוצה זו, נושא שזר להווייתו ולעצם מהותו כצבא.
*** אין במכתב זה להביע כל עמדה פוליטית, חרף היותו מחווה למכתב ה-85.
- Music:Kool & The Gang- Jungle Boogie
לראשונה בחיי.
...
פירוט מחר, אחרי שההתרגשות-של-ילד-בן-3 תירגע.
Upcoming Thursday, the 17th, from 08:30 to 18:30, a graduate conference brimming with young scholars and accompanied by only one guest Irish lecturer.
You're all, of course, invited, especially if political science or international relations are your cup o'. I'll let you in for free, honest!
Of course, depending on the university not closing down before upcoming Thursday.
---
*- (still striked, grumble-grumble)
אם אמרו את זה טוב לפניי...
עדכון- הקישור תוקן. מוכרח לנהל QA עצמי מוצלח יותר.
